ברוב המקרים, כשאני מתכננת טיול ליעד מסוים בחו"ל, אני מנסה למצוא תחנות שהן מחוץ למסלול התיירותי הקבוע, ואם הן גם בעלות אופי מקאברי או מצמרר משהו, אז מה טוב. אני לא באמת יודעת מה מושך אותי לפינות האפלות יותר של ההיסטוריה האנושית ותרבות פופולרית. אני גם לא חובבת אימה מי יודע מה – את מספר סרטי האימה שמוצלחים בעיניי, אפשר לספור על יד אחת.
אבל בחו"ל? תנו לי סיורים בעקבות רוחות רפאים ורוצחים סדרתיים, מקומות רדופים לכאורה, מוזאונים שמוקדשים לנושאים הזויים ותערוכות אומנות שגורמות לסרטי "המסור" להראות כמו "טלטאביז" שיצא לסיור עירוני.
במידה ואתם כמוני, או שאולי סתם בא לכם לגוון, הרי לכם שלוש כתובות נפלאות היושבות תחת קטגוריית המקאבר בקרקוב*:
*זה נכון שקרקוב היא גם אתר עליה לרגל בכל הנוגע לשואה, ואין נושא יותר קודר או מזעזע מזה, אבל כבודה של השואה במקומה מונח, ועל כן לא הרגשתי בנוח לכלול אתרים הקשורים לנושא בפוסט שבסופו של דבר מרכז אטרקציות.
גלריית זדיסלב בקסינסקי (1929-2005) בקרקוב:
מוזיקה קודרת מקבלת את פני המבקרים הנכנסים אל חלל התצוגה החשוך.
על גבי קירות התערוכה השחורים תלויים ציורים המוארים באור שנדמה כאילו מגיח משום מקום.
היצירות שמבקרי האומנות תייגו כסוריאליזם דיסטופי, בעיניי נראות דומות יותר לחומר גלם ממנו נוצרים סיוטים:
היומנוידים רזים ומעוותים שלעיתים מתמוססים ומתמזגים עם הרקע או אובייקט נוסף, צלבים ריקים וערים מתפוררות, הם כולם דימויים החוזרים על עצמם ביצירות של האומן. קשה להישאר אדישים למה שהעיניים רואות: היצירות האלה לא קלות לעיכול וקשה להביט בהן, ומצד שני יש בהן משהו כל-כך מהפנט שקשה להסיט מבט. גם היום, אני לא בטוחה מה אני חושבת על היצירות האלה.
מה שבטוח, זה שלמרות תחושת האימה והעצב שמעבירים הדימויים על הקנבס, מדובר ביצירות יפיפיות מבחינת רמת הביצוע, המורכבות והטכניקה שלהן. היכולת של היצירות לשאוב את המתבונן ליקום מקביל, שבמקרה נראה כאילו לקח השראה מסדרת הסרטים של "סיילנט היל", היא תכונה ייחודית בעיניי.
בקסינסקי הוא ללא ספק אחד מאותם אומנים שיגרמו לאלו שבוחנים את היצירות שלו לתהות מה לעזאזל עבר לו בראש כשהוא החליט לתת לדימויים האלה לקרום עור וגידים על הקנבס. אבל לשווא. למרות התהיות, ההשערות וההכרזות של מבקרי האומנות וקהל המבקרים בגלריות, בקסינסקי חזר ואמר בראיונות שנתן לתקשורת, שהוא אינו שותל שום רעיון, אמירה או ביקורות ביצירות שלו באופן שהוא מודע אליו. בקסינסקי לא אהב לתת פרשנות ליצירות שלו, היות ולעיתים קרובות הוא בעצמו לא ידע מה גרם לו לצייר דימוי כזה או אחר בצורה שבה צייר אותו. למעשה, בקסינסקי אפילו נמנע מלתת ליצירות שלו שם, על מנת להימנע משיח סביב הנושא.
באחד הראיונות שנערכו עמו טען כי : "פרשנות נכפת ע"י האחר…בציורים יש להתבונן, או להתפעל מהם, כפי שמתבוננים לדוגמא בנוף או כל דבר אחר מבלי לשאול לפשרו…אין דבר שאני רוצה לומר. אם הייתי רוצה להביע משהו, הייתי עושה זאת דרך מדיה אחרת, לא אומנות."
עם זאת, האומן הודה כי יתכן וישנן השפעות חיצוניות מתוך חייו שחלחלו לתוך היצירות (כמו למשל ילדותו בצל מלחמת העולם השנייה) והשפיעו על הצורה בה הדימויים מוצגים בהן.
כמו כן, חשוב לציין כי בקסינסקי עצמו החשיב חלק מיצירותיו כבעלות אופי אופטימי והומוריסטי, אם כי נראה שהקהל הרחב התקשה לראות היכן בדיוק הדבר בא לידי ביטוי.
התערוכה עצמה הוקמה ע"י הזוג פיוטר ואנה דומוחובסקי (סוחרי אומנות וחבריו של האומן המנוח) באוקטובר 2016, במרכז התרבות של נובה הוטה. עבור הזוג שחיפש מקום קבוע להציג בו את יצירות האומן, מדובר בהגשמת חלום ארוך שנים.
התערוכה מכילה סך של 250 יצירות מתוך האוסף הפרטי של הזוג, כאשר 50 מתוכן (התערוכה הקבועה) הם ציורי שמן משנות ה-80, עשור שנחשב לתקופת הזוהר של האומן. התערוכות המתחלפות מכילות 100 תצלומים מהתקופה שבה האומן עסק בצילום, וכן 100 רישומים.
התערוכה ממוקמת מחוץ לאזור התיירותי של קרקוב ולכן יש צורך להיעזר בתחבורה ציבורית על מנת לבקר במקום.
אתם יכולים לקחת חשמלית מספר 4 ו 10 או לחלופין אוטובוס מספר 502 מתחנת הרכבת המרכזית לכיוון הכיכר המרכזית על שם Ronalda Reagana, ומשם ללכת ברגל חמש דקות נוספות לכיוון בניין המרכז הקהילתי של נובה הוטה בו ממוקמת התערוכה.
עלות כניסה לתערוכה היא PLN 10 שמתרגמים לכ-9 ₪.
שעות פעילות: ג'-ש' 11:00-19:00 ו א' 12:00-19:00
כתובת: רחוב Jana Pawła II 232, קרקוב
https://nck.krakow.pl/beksinski/godziny-otwarcia/
מוזיאון התליין:
גרם מדרגות תלול מוביל אותנו מטה אל תוך חלל המזכיר מרתף יינות. ולמרות שכוס יין בהחלט הייתה עשויה להיות תוספת נפלאה לסיור המודרך עליו שילמנו בכניסה, לא מדובר במרתף מהסוג הזה.
צללים מטפסים על קירות האבן המוארים באור צהבהב המזכיר אור של נר, ובכל פינה המכילה ולו מעט שטח פנוי עומד מיצג.
הרצפה, הקירות ואפילו התקרה, כולם עמוסים במיצגים- כמאה מכשירי עינויים שימשו את החוק הפולני (והאירופאי ככלל) לצורכי השפלתם, תחקורם, והוצאתם להורג של פושעים ואסירים לאורך ההיסטוריה. כמו שציינתי, מרתף מסוג אחר.
בין המכשירים "המופלאים" המוצגים במוזיאון ניתן למצוא פנינים כמו חגורת צניעות (קלאסיקה במיטבה), כלובים תלויים (בית כלא מיניאטורי, לרוב קטן מדי למידות הקורבן בכוונת תחילה), ולבל נשכח את יצירת המופת-עריסת יהודה- מכשיר מוגבה בצורת פירמידה, עליו היה מושב הקורבן האומלל על אחד מנקביו בעודו קשור בחבלים על מנת שיהיה ניתן למשכו כלפי מטה וליצור שיפוד אנושי.
ואם חשבתם שפירמידות לא ראויות לישיבת אדם, ישנה החלופה ה"מתורבתת" יותר- כיסא העינויים- כיסא אליו היו מחוברים לוחות ברזל עם משהו כמו 500 עד 1500 בליטות שפיציות לנוחות מרבית. הקורבן היה נקשר אל הכיסא ומתחתיו הייתה מובערת אש.
האש הייתה מחממת את הברזל לאיטו וצולה את הקורבן בהדרגה. חוקרים טוענים כי ברוב המקרים הכיסא שימש יותר כמכשיר לוחמה פסיכולוגית מאשר מכשיר עינויים בפועל, שהרי רק הידיעה שהולכים להושיב אותך על אחד כזה, הייתה עשויה לשחרר וידוי גם מאחרון נזירי השתקנים.
ההדרכה הועברה לנו באנגלית עם מבטא פולני כבד ויחס אישי וחם, ע"י מי שקיבלתי ממנו את הרושם כי הוא גם הבעלים של המקום.
הסיור היה מאוד מעניין וכלל הסברים נרחבים בנוגע למיצגים השונים במוזיאון והצורה בה שימשו (למקרה שתרצו להתנסות בבית).
באתר כתוב שההדרכה עולה PLN 50 (בערך 44 ₪), אבל משום מה זה הסכום ששילמנו עבור שנינו.
אני ממליצה בחום לקחת את ההדרכה במידה ואתם מתכננים לבקר, היות ואין לוחיות הסבר או פליירים שניתן לקרוא ולהבין בעזרתם מה מוצג. במילים אחרות, מלבד הסיור אין דרך נוספת לקבל רקע היסטורי או אפילו הסבר כללי לגבי המיצגים. ואם יש משהו שמציק לי במוזאונים, זה לא להבין מה אני רואה.
כרטיס רגיל עולה PLN 15 (בערך 14 ₪). לשיקולכם.
טיפ קטן- כדאי ליצור קשר טלפוני עם המוזיאון לפני הגעתכם. אנחנו הגענו באופן ספונטני במהלך שעות הפתיחה והיה סגור משום מה. לאחר שיצרנו קשר טלפוני נאמר לנו להגיע למקום בעוד כשעה. אנחנו חזרנו, אבל יכול להיות שלכם יהיו תוכניות אחרות בלו"ז, אז שווה לצלצל.
שעות פעילות: א'-ש' 10:00-19:00
כתובת: רחוב Market Square 29, קרקוב
http://kacianora.com.pl/kontakt.php?lan=en
סיור קרקוב המקאברית:
מדובר בסיור לילי קליל של כשעה וחצי ברובע העיר העתיקה של קרקוב, במהלכו המדריך הנלהב שלכם יספר לכם על הסודות האפלים המסתתרים מאחורי חזיתות הבתים היפים על פניהם תעברו.
הסיפורים המסופרים במהלך הסיור נעים בין אגדות אורבניות בסגנון צ'יזבט לבין מידע מבוסס היסטורית ועובדתית.
בין הסיפורים תוכלו למצוא את סיפורה של אסתרקה רוח הרפאים היהודייה וקשריה למלוכה הפולנית, את סיפורו של הערפד שהטיל אימה על העיר במהלך שנות ה-60, וכן סקירת רקע של מקצוע התלין ותפקידו בקהילה, עבור אלו מכם שמחפשים קריירה חדשה (רמז, אולי כדאי לכם לוותר).
נכון לזמן כתיבת פוסט זה הסיורים מתקיימים בימי שני, שישי ושבת, בשעה שמונה בערב והם חינמיים ( מקובל להשאיר טיפ למדריך), אם כי יש צורך להירשם באתר מראש. נק' המפגש היא בין שער St. Florian ל- Barbican. את המדריך תזהו לפי המטריה הצהובה שהוא יחזיק.
טיפ קטן- המדריך שלנו הזהיר אותנו מראש שיש לו נטייה לדבר מהר וביקש שנעיר לו במידה וזה מפריע לנו. במידה ואתם מרגישים שגם המדריך שלכם מדבר במהירות של 180 קמ"ש לדקה אל תתביישו להעיר לו- הסיור הזה הוא עבורכם ואתם אמורים להנות ממנו.
https://freewalkingtour.com/krakow/
אני מקווה שהצלחתי לחדש לכם במשהו ושתוכלו להיעזר בפוסט הזה על מנת לתכנן את הטיול הבא שלכם בקרקוב.
יש לכם שאלה? הערה? סתם רוצים להגיד שלום? השאירו תגובה למטה ואשתדל לענות בהקדם. 😊
what do you think?